טבעו של האגו שלנו הוא להתנהג כאילו אנחנו מרכז העולם. כאילו הכל וכולם קשורים אלינו באופן טבעי. אנו יודעים כמובן שזה לא המקרה, אך האם אנו פועלים תמיד בהתאם למה שאנו יודעים? בוודאי שלא! קל יותר להזדהות עם העצמי המצומצם שלנו מאשר עם האנושות כולה, ולמרבה הצער, לפעמים, אפילו לשכוח שאנחנו חלק ממנה.
אבל זה לא באמת משנה, כי בין אם נרצה בכך או לא, כולנו שייכים לאותה האנושות ובצורה בלתי מודעת אנו חולקים את אותם הערכים. באופן מסוים, זה כמו לנהוג על פי אותו הדפוס, וזה מה שהתמונה הזו מזכירה לי: אני רוצה להאמין שאין זה מכוון ששני הגברים משמאל חובשים את אותו הכובע, ויש להם את אותו סגנון לבוש, או ששתי הנשים לובשות את אותם הבגדים. אפילו שפת הגוף דומה- הביטו על תנוחת הידיים של הנשים, על החיוכים שלהן!
למען האמת, אף אחד מאיתנו אינו מרכז העולם. כולנו טיפות אשר יחד, יוצרות ומרכיבות את האוקיאנוס ואת הדפוסים שלו. חופש אמיתי אינו טמון ב"להיות שונה ", או" מקורי", אלא דווקא בהבנת הטבע העמוק שלנו ובהזדהות עמו.
זו האימרה העתיקה "דע את עצמך", שתמשיך להיות רלוונטית כל עוד האנושות קיימת.