לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה
יצחק
זכור לי ההלם שחשו כולם לאחר ההתנקשות ברבין. היה קשה לקבל זאת ואחר כך היה אפילו קשה יותר לקבל את ההשלכות. אך המצער מכול הוא, אולי, להיות עד להיעלמות המורשת של השנים הללו.
כמו הפורטרט הדהוי הזה של רבין, בכניסה לבית עיריית תל אביב, בסמוך למקום ההתנקשות. נדמה שהזיכרון והרוח של אותן שנים נמחקים לאט, אך ללא תקנה. בכל שנה זוכרים פחות. כמה שנים יחלפו עד שתהיה אדישות מוחלטת?
האם פירוש הדבר שהתקווה יכולה למות? אינני חושב כך. אם ננסה ללמוד מההיסטוריה, קל לשים לב למחזורים שעברו על כל ציביליזציה. יש תקופות של "תור זהב", כמו בתקופת הספרייה של אלכסנדריה או הרנסנס באירופה, כאשר האחדות גוברת על הנפרדות ואנשים מתרבויות ודתות שונות ידעו כיצד לחיות יחד בכבוד הדדי. בתקופות הללו האמנויות, המדעים והרוחניות הגיעו לשיאם.
וישנם הזמנים החשוכים, הקרויים "ימי הביניים", כאשר האנוכיות, ההפרדה והפחד גוברים על הערכים האנושיים. בזמנים הללו האנושות מראה את צדדיה הגרועים ביותר, ולמרבה הצער, כיום איננו חיים בתקופה של סובלנות, אינטליגנציה והארה.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאבולוציה מתקדמת גם היא במחזורים. ממש כפי שהיום מגיע בעקבות הלילה והקיץ מגיע אחרי החורף, האור מגיע אחרי החושך, ותקופות של נפרדות וחוסר סובלנות מתחלפות ברגעי אחדות והכרה.
אני מאמין בזמן, בטבע ובאבולוציה.
לפי סיפור עתיק מן המזרח, מנהיגיה הרוחניים והפוליטיים של האנושות מוזמנים בכל שנה במועד קבוע למקום סודי בסמוך להימאליה, למפגש מיוחד, עם זה הידוע כ"סאנאט קומארה" – שפירושו הצעיר הנצחי, והוא שואל אותם האם האנושות מוכנה. מוכנה למה? הכוונה, כנראה, מוכנה להתנהג כמו שהאנושות אמורה להתנהג, להיות בהכרה להוויה של בן אנוש.
בכל שנה התשובה אינה משתנה: "לא. האנושות איננה מוכנה עדיין". ואז, באופן שגם הוא אינו משתנה, סאנאט קומארה מציע לאנושות שלנו עוד שנה כדי להשתנות.
כאמור, ההיסטוריה מתקדמת במחזורים. האם זה אומר שהחשכה תיעלם, בתורה, כמו הפורטרט של רבין? אולי. המחזורים אינם תלויים בנו, אבל מה שכן תלוי בנו היא ההחלטה האם להמתין באופן פסיבי למחזור החדש שיבוא או "להביא אותו" מוקדם יותר.
ייתכן שאנו כרגע בלב האפלה, אבל דווקא ברגעים אלה אורו של נר בודד יכול באמת לשנות. ישנם רגעים שבהם כל אדם עם רצון טוב ויעילות יכול להיות משמעותי.
אם אינני טועה, גם רבין ציטט את שורת השיר הזאת: "אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום!"
