לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה
לה–רונדה (La Ronda)
אינני יכול להסביר במילים את מה שאני מחשיב כ“הרמוניה“. אולי זו הסיבה שכצלם אני משתמש בתמונות, בדיוק כפי שמוזיקאי היה משתמש בצלילים.
הרמוניה בצילום עבורי היא היכולת ללכוד תנועה דינמית בפריים אחד, ולתת לאנשים לחוש בה כאשר הם מביטים בתמונה. אני מבין את ההרמוניה כחיים, והחיים תמיד בתנועה.
החיים הם תנועה, אך לא רק תנועה פיזית. האבולוציה, או הרחבת התודעה, גם היא תנועה; תנועה ששומרת אותנו בחיים. זוהי תנועה לקראת הבנה טובה ועמוקה יותר של הטבע והזהות שלנו. להיות בתנועה, להיות בעלי משמעות – פירושו להרגיש חיים.
תנועה זו מתרחשת בחלל, אבל בעיקר בזמן. ללא זמן, ללא התבגרות – תנועה איננה אפשרית.
עלינו לקבל את הזמן החולף אם ברצוננו להישאר בחיים. עלינו לקבל את הגיל שלנו ואת בגרותנו. התרבות החומרנית שלנו פוחדת מהמוות, ואנשים רבים אובססיביים במאמציהם “להישאר צעירים“. אבל להיות צעיר פירושו להיות חי, ולכן פירושו לא לפחד מהתנועה של החיים, אשר מובילה את כולנו אל המוות.
המוות הוא חלק מהחיים, ולא נפרד מהם. “כל מה שמתחיל חייב להסתיים“, אומרת דמותו של מורפיוס ב“מטריקס“. להיות בחיים פירושו לקבל את המוות, לא כשלילת החיים אלא כתוצאתם הטבעית.
מי שפוחד מהמוות לעולם לא יחיה באמת.
מי שנהנה מהחיים יבין שהמוות הוא חלק מההרמוניה הכללית.
התנועה הספיראלית והבלתי פוסקת של רקדני הטנגו האלה היא שיר הלל לחיים.
