אני מאוד אוהב את התמונה הזו, שנראית לי מפתיעה וסוריאליסטית. האיש שמחכה לרכבת נראה קצת לא במקום, עם הכובע הפרחוני שלו. אבל הדבר המוזר ביותר הם האנשים ברכבת הנוסעת, שצלליותיהם אינסופיות ומזכירות לי רוחות רפאים. לקחת את הרכבת הזאת זה קצת כמו לעבור דרך מנעול אוויר לתוך מציאות אחרת, מעין יקום מקביל. מה שאני אוהב זה לחשוב שמנעול האוויר הזה לעולם אחר – או אולי דרך אחרת לראות ולחוות את העולם שלנו – נמצא בהישג יד של כולם: אין צורך במדע בדיוני או פנטזיה, כל מה שאתה צריך לעשות זה לעלות על המטרו ולהעז להסתכל אחרת על המציאות המקיפה אותנו.