כשנוסעים ברכבת התחתית בלונדון, במטרו הפריסאי, בחשמלית של בודפשט, בתחבורה עירונית של סיאול או בכל רכבת תחתית אחרת ברחבי העולם, קיימת הבחנה אחת ברורה: אנשים לא מדברים. הם נמצאים בסמארטפון שלהם, הם "מסתמסים", הם "גולשים" …. הם בורחים לרגע לעולם דיגיטלי, כל אחד ב"בועה "משלו.
בעודי מטייל בפריס, ראיתי פתאום את השניים הללו יושבים מולי. לא היה להם סמארטפון, הם קראו !! זוכרים …? אותם דפים לבנים עם טקסט מודפס עליהם, שלא תוכלו לגלול בהם כמו באלו אשר במסך …
האם הספר טוב יותר מהסמארטפון? בצורה מסוימת הם אותו דבר… כל אחד נשאר בעולמו שלו. אבל עם ספר איננו יכולים בקלות כה רבה לעבור לסיפור אחר, נדרש לנו יותר ריכוז, ולפעמים – כאשר קוראים סיפור טוב, נוכל לבנות את התמונות בראשנו, במקום לקבל אותן על גבי המסך. ניתן לשפר את הדמיון שלנו.
אז … האם זה אותו דבר כמו סמארטפון?
