חשוף או מוסתר? לבובות בחלון הראווה אין פנים, ואילו הפנים של שתי הנשים ההולכות ממש ביניהן מוסתרות. חלקן לבנות ואילו האחרות עטופות בשחור, אך התוצאה זהה למדי. הפנים מוסתרות, אך הכוונה היא אולי אף יותר מכך, להסתיר את הצורות. בסופו של דבר, נדמה כאילו מהות האנושות עצמה מוסתרת.

אני יודע שחלק מתחברים לחופש דת, ואחרים למסורת. צר לי, אבל אני לא קונה את זה. אינני יכול להבין או לקבל את כך שעל ידי הסתתרות מעיניהם של גברים, אישה יכולה לשמור על שלמותה, על כבודה או על רוחניותה.

אני מאמין שכבודנו הגבוה יותר שוכן ביכולת שלנו להתנהג כבני אדם בעלי מוסר ואתיקה. זהו דבר שצריך לשאוף להגיע אליו, להילחם עבורו. זה אתגר. וברגע שאדם משיג זאת, עליו להפיץ את זה לעולם, כאשר הדרך הטובה ביותר, אם לא הדרך היחידה להעביר דבר מה, היא דרך דוגמה אישית. זה אומר שעלינו להסכים שיראו אותנו, להסכים להיות שקופים, אם יורשה לי – להראות עירומים (זהיו אלגוריה) תחת השמש כך שכולם יוכלו לראות את שהושג.

מי שבאמת יש לו אוצר לחלוק, אסור שיסתיר אותו. אלו המסתירים משהו, לעתים קרובות מנסים להסתיר את הריקנות.