בתחילת מאי, בסווטו, דרום אפריקה. שני גברים עבדו על האופניים שלהם, וצילמתי אותם כששניהם שוכבים על הרצפה, מאחר שמבחינתם, זו הייתה הדרך הטובה ביותר להגיע לחלק של הגלגל שהיה זקוק לתחזוקה.
אינני בטוח שהם היו מודעים לכך שהם חוזרים על אותה צורה – לא בדיוק אותה אחת, מכיוון שרגליו של הגבר השני משוכלות – אך הסיטואציה משכה את תשומת ליבי.
חשבתי לעצמי … אנו רוצים להאמין שאנחנו ייחודיים, אבל יש לנו כל כך הרבה במשותף עם אנשים אחרים, עד שאנו חוזרים שלא במכוון על אותם צורות והתנהגויות. אני מאמין שאנו חולקים גם את אותם צרכים מאחר וכולנו חלק מאותה אנושות.
התרבות והחינוך משנים זאת, כמו גם חופש הבחירה, כמובן. אבל בסופו של דבר, עמוק בפנים, ייתכן שאנו רק חלקים שונים של אותו האחד. כמו טיפות השייכות לאותו אוקיינוס.
