אני יכול להבין את ההקשר, מכיוון שהתמונה צולמה ביציאה מתחנת הרכבת התחתית בפריס. באירופה קיימות כיום סוגיות קהילתיות רבות. הגלים האחרונים של מהגרים המוכנים לסכן הכל על מנת למצוא מקלט באירופה, הרחק ממלחמה וסבל, אכן הגבירו בהיבטים מסויימים תגובות רבות המבוססות על פחד מהזר, האחר, ואינסטינקט בסיסי של הישרדות אגוצנטרית.
אין זה ממקומי לומר כמה עמוק התופעות הללו התפשטו באירופה. לבטח יש אנשים המנסים למזער את התופעות הללו … ואחרים המנסים להעצימן. למרבה הצער כיום, לרוב התקשורת והפוליטיקאים אין שום בעיה אתית "להתאים" את העובדות לאינטרס שלהם. זו עובדה.
אני שמח לראות כי בחור אנונימי, לבדו בתוך ההמון, נושא מסר של תקווה ואחדות. האם זה יספיק על מנת להעלות את אור האינטליגנציה ולהגן על מה שנותר עדיין מהאחווה בינינו? אינני בטוח. המטרה נראית לפעמים כה רחוקה, בכל יום נדמה כי עננים נוספים מתקבצים מעלינו, אך איש מבין אותם "אחראים" אינו שם לב. אבל זה לא ממש משנה, כי למי שכן מקדיש תשומת לב, בתקווה אני ואתם, אין ברירה אחרת.
אני זוכר אימרה עתיקה של הפילוסופיה האומרת שאין זה מספיק שנהיה מודעים לנוכחותה של האפלה. אנו צריכים להילחם ולהביס אותה.
