השנה החדשה – על פי לוח השנה הגרגוריאני – כבר כאן. אנו נכנסים לעשור השני של המאה ה -21, ואנשים כבר מביטים בו בסימן שאלה גדול, ושואלים את עצמם: מה אנו יכולים לצפות מעשור זה?
בעשור הקרוב אנו נמשיך לראות את ההשלכות של פעולות והחלטות העבר שלנו… או אולי יהיה נכון יותר לומר "חוסר הפעולות וההחלטות שלנו", או אפילו יותר מדויק: "חוסר הפעולות האתיות וההחלטות הנבונות שלנו".
לכל מחשבה, הרגשה ופעולה, לכל החלטה- או חוסר באחת כזו – יש תוצאה. בפתחה של 2020, ברור לגמרי ש"אנחנו "- כאנושות – איבדו את דרכנו בהיבטים שונים: ערכים כמו אמפתיה, אחווה, אחדות, כבוד לטבע, שבעבר נתפסו כ"קדושים" והיו בעדיפות הגבוהה ביותר, נחשבים כיום לעניין של סובייקטיביות ודעה.
איבדנו את המצפן שלנו ואנו נעים כעיוורים, מבלי ללכת בדרך אחרת מלבד זו שנבנתה על בורותנו. כתוצאה מכך אנשים נותרו בבלבול מוחלט, כאשר הכל נדמה- כמו במראה – ההשתקפות ההפוכה של אופיו האמיתי: איזה מודל פוליטי וחברתי משרת באמת את החופש? איזו דרך חיים מגינה באמת על הטבע? האם הדברים הם באמת כפי שהם נראים … או שזה יכול להיות הפוך? והשאלה המרכזית צריכה להיות: האם אני עושה – כולנו – את מה שאני יודע עמוק בפנים שעלי לעשות על מנת להיות מסוגל להביט בעצמי במראה כל יום ללא בושה?
עלינו להעז לשאול את עצמנו את השאלה הזו – האם איננו זקוקים להתחלה מחודשת?
