מלמעלה, אנו מסוגלים לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. אנו יכולים לקבל מבט גלובלי יותר, ולקלוט אלמנטים הנסתרים מעינינו כאשר אנו נמצאים בגובה פני הקרקע. זה מאפשר לראייה שלנו להיות פחות סובייקטיבית, לקלוט באמת את מה שאנשים אחרים רואים, ובכך, לאפשר סיכוי טוב יותר לפתח איתם דיאלוג.

מלמעלה, אנו מסוגלים לשמוע צלילים המגיעים מרחוק. אנו יכולים להתרחק ממעגל הדעות של אלה הקרובים אלינו, ולגלות שקיימים עוד צלילים, עוד דעות, השייכות לאנשים שונים ולמעגלים רחבים יותר.

מלמעלה, הכרתנו בהירה יותר. אנחנו יכולים להימלט מהאבק ומהערפול, ולצמצם את המרחק שלנו מהשמש. ככל שאנו מתקרבים אל האור, אנו מסוגלים לזהות באופן טבעי יותר את החושך אליו אנו נופלים מזמן לזמן: החושך של המגרעות האישיות שלנו, יהיו אלו אשר יהיו, מאחר ולכל אחד מאיתנו מגרעותיו שלו. האור מזכיר לנו שישנה שמש הקיימת מעל העננים, ומעניק לנו את הרצון להפוך למי שאנחנו שואפים להיות.

לפיכך, השאלה היחידה שחשובה באמת היא: כיצד נוכל להעלות את ההכרה שלנו?
אני מאמין שהתשובה תתגלה על ידי אלה אשר להם הצורך לחפש. אם ילד יכול לטפס על עץ ולחוות את העולם מלמעלה, מדוע לא נוכל אנחנו?