התמונה הזו צולמה בכפר הקטן של סנטאנדרה, באוקטובר האחרון בהונגריה. שנים מפרידות בין האישה לילד, אך מה היא באמת המשמעות של הבדל זה? אינני יודע מה האשה עושה עם הטלפון הנייד שלה, אבל כאשר ראיתי את התמונה לאחר שצילמתי אותה, הבנתי מדוע הסצנה הזו משכה אותי. שניהם – האישה והילד – נראים שקועים בעולם הרצונות שלהם. הילד עם הגלידה, והאישה עם הטלפון. שניהם התעלמו ממני לגמרי, כשם שהתעלמו מהאנשים האחרים סביבם.
יותר מכל אני תוהה האם למעשה זהו רק האובייקט של התשוקה אשר משתנה לאורך חיינו..האם זה רק הטלפון הנייד אשר יחליף את הגלידה, או שמא צריך להיות משהו יותר מזה? האם הרצון של בידור חיצוני יהיה תמיד המנוע אשר מניע אותנו, או שאנו צריכים ללמוד להחליף אותו במשהו אחר.. אולי ברצון, אולי בצורך, אולי בחובה אשר יש לנו כלפי עצמנו, כבני אדם … ואם כן: מה צריכה להיות חובה זו?
אלו הן שאלות יותר מאשר תשובות, אבל אני מאמין כי הפילוסופיה מתחילה כאמנות של שאילת השאלה הנכונה, מפני שאם השאלה היא הנכונה, ייתכן שהתשובה שוכנת בתוך לבנו ואנו רק צריכים לחפור פנימה על מנת לגלות אותה.
