הקירות שאנו בונים בראש שלנו יכולים להיות קשים יותר להריסה מאשר קירות פיזיים. לא ניתן למוטט דעה קדומה בפטיש, כמו קיר מאבנים. קיר הוא דבר אשר מפריד, והנפרדות מביאה עמה סבל ומשוא-פנים, הנפרדות היא, כמו שנאמר בפילוסופיה הבודהיסטית, "האשליה המסוכנת ביותר".
תמונה זו ממחישה לי את עוצמתם של קירות בלתי נראים אלו … יש אבן. אבן גדולה, אך אבן אחת.
לא קיר. קל לעבור אותה, ללכת מצדה האחד של האבן למשנהו, ולאחד את שתי קבוצות האנשים העומדות משני צדיה של האבן. אבל בשבילם האבן הזו משמשת כחומה … והתמונה הופכת סמלית אף יותר כאשר אנו יודעים שהיא צולמה בבקעת הירדן בישראל, כאשר משמאל עומדים צעירים יהודים, ומימין צעירים ערבים … מופרדים על ידי קיר בלתי נראה.
כפי שכתב הזמר הצרפתי פטריק ברואל: "כמה דמעות, כמה מסכות, כמה בושה … כמה קירות מסתתרים מאחורי קיר שנופל?"
