תמונה זו צולמה בשדה התעופה המקומי בבנגלור, בעודי ממתין למטוס למומבאי. היא מזכירה לי שכל אדם הוא יקום שלם בפני עצמו. לכולנו יש את התרבות שלנו, הפרדיגמות שלנו והסובייקטיביות שלנו והבדלים אלה מתבטאים בהתנהגות שלנו.
התמונה הופכת לאמצעי החושף את ההבדלים הללו, אך גם מגלה שלמרות ההבדלים הללו, או יותר מכך: מעבר להבדלים הללו, כולנו חלק מאותה אנושיות ייחודית. אנשים אלה בחרו לשבת, ומעבר לבחירה האישית שלהם איך להעביר את זמנם, הם חולקים את אותו מקום וזמן, וכולם מחכים לעלות על אותו המטוס. בסופו של דבר, אנחנו לא כל כך שונים זה מזה. כולנו שייכים לאותה האנושות.
