מסורת נהדרת במשחקים האולימפיים היא העברת הלפיד, מאולימפיה העתיקה ביוון, למקום בו מתקיימים המשחקים. ספורטאים רבים יישאו לפידים רבים לאורך הדרך, אך הלהבה היא תמיד אחת. הלהבה שהחלה באולימפיה היא אותה להבה שתאיר את המשחקים האולימפיים בסוף המסלול.
האם יש לכך משמעות? כן, מכיוון שיש לראות באש תמיד כסמל של אחדות וטיהור. במהלך המשחקים, ביוון העתיקה, הוכרזה הפסקת אש וכל האזרחים יכלו לנסוע בבטחה למשחקים. זו הייתה "הפוגה קדושה", מנותקת משיקולים פוליטיים מכל סוג שהוא.
יש צורך לחדש את "הרוח האולימפית" הזו בקנה מידה רחב יותר, ולא רק בתוך האיצטדיון או בסביבתו. הלהבה היא האור של התודעה והיא צריכה לעבור מאדם לאדם, כך שכל האנושות כאחת, כל האנשים והעמים יחד, יוכלו לחלוק את אותה תודעה: אחדות במקום נפרדות, תודעה במקום בורות, ואור במקום חושך.