בתרבויות הוליסטיות, כמו באסיה בימינו – ובתרבויות מסורתיות בכלל – לחלוק מזון זה דבר טבעי יותר מאשר במערב.
במסעדות קוריאניות, לדוגמא, נהוג בדרך כלל להזמין מנה אחת לשולחן. האוכל מתבשל באופן מסורתי על מקור חום אותו שמים במרכז השולחן, וכולם אוכלים מאותו סיר.
לחלוק מזון זו דרך נחמדה לומר "אנחנו שייכים לאותה …" – לאותה תרבות, לאותה אנושיות, ואנו מסוגלים להבין אחד את השני.
אין זה יוצא דופן בתרבויות הללו להציע כוס תה או קפה לפני שמדברים על עסקים. על ידי כך, תוצע לנו האפשרות לשתף ובכך נוכיח שאנו פתוחים לתקשורת, כתנאי הכרחי לכל דיון נוסף.
לחלוק משמעו ליצור קשרים. לפעמים קשרים אלה עשויים אף לחצות את הגבולות של האנושות … כמו בתמונה למעלה, בה האיש חולק את ארוחתו עם ציפור. אחרי הכל, כולנו יצורים חיים, ואנחנו חולקים את אותו העולם, אותה פלנטה.
